הרש"י הראשון
רש"י בפירושו לתורה מסביר כי הסיבה שהתורה פתחה בבריאת העולם היא כדי "שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה עממים, הם (ישראל) יאמרו להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". יתכן והבחירה של רש"י לפתוח במדרש זה נעוצה בנסיבות ההיסטוריות המיוחדות של תקופתו. בשנת 1099, 6 שנים לפני פטירת רש"י, נכבשה ארץ ישראל על ידי הצלבנים שהיו לוחמים נוצרים שיצאו מאירופה ב"מסע צלב"

לכיבוש ירושלים. בדרכם עברו בקהילות יהודיות רבות בהן קהילתו של רש"י שהתרכזה בערים שו"ם (שפירא, ורמייזא ומגנצא) ותוך כדי כך ניסו לנצר את היהודים וגרמו לאלפים למסור את נפשם "על קידוש השם". אירועים אלו מוכרים בשם "גזירות תתנ"ו". הצלבנים שלטו בארץ ישראל כמעט מאתיים שנה ופגעו קשות במיעוט היהודי בירושלים ובארץ בכלל. 

נראה כי המאבק הנורא הזה בין הנצרות ליהדות הוא שגרם לרש"י להדגיש את הזיקה שלנו לארץ ישראל כנגד "אומות העולם".    
נסיים בשירו של ר' יהודה הלוי שחי באותם ימים בספרד המוסלמים ("בכבל ערב") והתגעגע לארץ ישראל הנוצרית ("בחבל אדום"):  
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.