"וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן"
יעקב שולח את בנו יוסף בדרך העוברת בגב ההר המכונה "דרך האבות" מכיוון דרום לצפון "וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה". יוסף לא מוצא את אחיו בשכם ו"איש" מספר לו כי אחיו נמצאים בדותן, ישוב הנמצא במרחק של 22 ק"מ מצפון לשכם. למה האחים שהתכוונו לרעות בשכם המשיכו צפונה עד לדותן? יתכן ומדובר בשנת בצורת בה העשב למרעה גדל במקום גשום יותר, צפונה לשכם וראיה לכך שהבור בו הושלך יוסף בהמשך היה ריק ממים. 

העובדה שיוסף הושלך בבור בדותן חשובה להמשך העלילה בסופה יוסף וכל משפחתו יגיעו למצרים למימוש הנבואה לאברהם "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנים". 

בארץ ישראל היו שתי דרכי אורך ראשיות מצפון לדרום. האחת "דרך האבות" לאורך גב ההר מחברון עד ג'נין, השניה "דרך הים" היוצאת ממצרים לאורך מישור החוף לכיוון סוריה ואזור ארם נהריים (בין נהרות הפרת והחידקל). למעשה הדרך עברה למרגלות ההר בנתיב של כביש 6 בין מחלף קסם למחלף עירון. היות ורכס הכרמל מגיע עד הים, דרך הים התפצלה מזרחה בשלש דרכי רוחב שונות. שתיים מהן מוכרות לנו היטב, ואדי ערה וואדי מילח החוצים את ההר ויוצאים לעמק יזרעאל ומשם הדרכים ממשיכות לכיוון הכינרת וצפונה. אפשרות נוספת היא לפנות מזרחה מדרום לואדי ערה בסמוך לבקה גרביה ולהיכנסלעמק רחב הנקרא עמק דותן ולצאת לעמק יזרעאל באזור ג'נין.

רק כאשר יוסף נמצא בבור בדותן יכולים סוחרים ישמעאלים לקנות אותו. כיוון שדותן נמצאת על דרך ראשית מגיעה אליה "אורחת ישמעאלים באה מגלעד...הולכים להוריד מצרימה". לו יוסף היה מושלך בבור באזור שכם לא היתה יכולה להתממש הכוונה האלקית להוריד את יוסף למצרים. יעקב שחשב שיוסף הגיע לשכם וראה את כתונת הפסים שנטבלה בדם לא העלה על דעתו שבנו למעשה עמד בצומת דרכים ו"תפס טרמפ" למצרים, אלמלא ידע זאת יתכן והיה שולח לתחקר עוברים ושבים על הדרך הראשית האם ראו נער עברי שנחטף.

בתמונה בור המים המזוהה כ"בור יוסף" בדותן.